חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' ג'ולי יהלומים ותכשיטים בע"מ

החלטה

התובעת, חב' תקשורת סלולרית, הגישה תביעה נגד החברה – הנתבעת לתשלום בגין שירותים שסופקו לה, ולא שולמה תמורתם.

הנתבעת הגישה בקשה להעברת הדיון לבימ"ש השלום בנצרת בטענה כי מקום מושבה ועיסקה בנצרת.

ב"כ התובעת מתנגדת לבקשה זו תוך שהיא נתלית בתיקון 24 לחוק ההוצל"פ – התשכ"ז – 1967.

עפ"י תיקון זה המבקשת היתה רשאית להגיש התנגדות בלשכת הוצל"פ שיבחר - או ללשכה בה הוגשה התביעה, או ללשכת הוצל"פ שלטענתו נתונה לה הסמכות המקומית - תוך פירוט הטעמים שבגינם לשכת הוצל"פ שאליה הוגשה ההתנגדות היא המוסמכת.

 במקרה זה בחרה הנתבעת להגיש את ההתנגדות ללישכת הוצל"פ בחיפה, ולכן, עפ"י הפסיקה העדכנית (מפיו של כב' השופט ענבר מביהמ"ש המחוזי בירושלים בבר"ע 975/09 - החלטה מיום 19.7.09), רואים אותו כמי שבחר להגיש את ההתנגדות ללישכה שבה פתחה התובעת בהליך, וכמי שויתר על טענת חוסר הסמכות המקומית, והסכים לסמכותו המקומית של ביהמ"ש שליד לשכה זו.

 הנתבעת הגישה את ההתנגדות ללישכת ההוצאה לפועל בחיפה, שבה נפתח ההליך עפ"י החלטת התובעת, אך בד בבד היא כופרת בסמכותו המקומית של בימ"ש זה.

 פסיקת ביהמ"ש המחוזי שהיא בגדר הלכה מחייבת, קובעת כי אם הגישה הנתבעת את ההתנגדות ללישכה בה פתחה התובעת בהליך, רואים אותה כמי שויתרה על טענת חוסר סמכות מקומית. הנתבעת היא שקובעת את מקום הדיון, בהתאם למקום בו הגישה את ההתנגדות.

 עפ"י ביהמ"ש המחוזי מתחייבת מסקנה זו מלשונן של תקנות ההוצל"פ – תקנה 109 ב' (ג), ותקנה 109 ח' (א) בהן נאמר שעל הנתבע לפרט את הטעמים שלפיהם לשכת ההוצל"פ אליה הגיש את התנגדותו - היא המוסמכת לדון בהתנגדות.

 סוף דבר, עפ"י הדין וההלכה - משהגיש הנתבע את ההתנגדות בלשכת ההוצל"פ בחיפה, מקום שם הוגשה בקשת הביצוע של התובעת, הריהו מנוע מלהעלות טענת חוסר סמכות מקומית, ורואים אותו כמי שהסכים לסמכותו המקומית של בימ"ש זה.

 הבקשה להעברת הדיון נדחית.

 אין צו להוצאות.

 לדיון בהתנגדות ליום 26/5/10 שעה 10:30.

ניתן היום, ז' טבת תש"ע, 24 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: